גברא שי ד''ר
 
 
 
תורים:::03-9640695
חירום: 052-2432394
 
 
 
המרפאה שלך לשיקום הפה ואסתטיקה
 
 
 

ד"ר שי גברא

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

טכניקות התנהגותיות עם ילדים למניעת חרדה

 
כדי להצליח בטיפול עם ילדים נדרש מערך התנהגותי מיוחד, המיועד לבסס אמון / להפחית חרדה ולייצב שיתוף פעולה (שת"פ).

יש ילדים גם מעל גיל 6, שהטיפול בהם דורש שימוש בגז צחוק (נייטרוס) אך במרביתם תושג הצלחה בשימוש בטכניקות התנהגותיות בלבד.

 
1. הכרת סביבת המרפאה
הסבר לילד – בגובה העיניים וללא שימוש במילים גבוהות
  • א. מה עושים בבדיקת פה ושיניים?
  • ב. מה הם הכלים בהם נעזרים?
  • ג. מה הם הרעשים הנלווים?
  • ד. מה הן התחושות שיופיעו?
  • ה. מהו הטיפול הצפוי?
  • ו. מה יושג בטיפול (התוצאה) ?
  • ז. מהי הדרך להשגת הטיפול (איך)?
  • ח. מהו שיתוף הפעולה המבוקש?
  • ט. מהי הסיבה לטיפול? למה תגרום הימנעות ממנו?
 
2. ביצוע בדיקה יסודית עם מונחים מובנים
  • א. להסביר מהי עששת.
  • ב. להסביר מהי דלקת חניכיים.
  • ג. להסביר מהי סתימה.
  • ד. להסביר מהו טיפול שורש.
  • ה. להסביר מהי עקירה.
  • ו. להסביר מהו צילום ואיך הוא מבוצע.
  • ז. להזכיר מיהם החיידקים.
  • ח. ביצוע הבדיקה והבעת הממצאים בקול.
  • ט. ביצוע הצילומים תוך הסבר על אי הנוחות מחד והידע המתבקש ומושג מהם מאידך.
  • י. הסברת התוצאות והמסקנות תוך שימוש במראה.
  • יא. קבלת אישור מהילד ולא רק מההורה.
 
3. TSD
  • Tell = ספר = ספר והסבר לילד על כל כלי שברשותנו, איך נראה? מהו תפקידו ומתן אפשרות להרגיש אותו בידיו.
  • Show = הראה ביצוע לפני הכניסה לפה.
  • Do = ביצוע "על אמת" עם עצירות, הרגעה וקבלת הסכמה.
 
4. אלחוש / הרדמה
  • הסבר מראש מה תפקידם, איך זה נראה, איך מבצעים ומה יהיו התחושות הנלוות. כדי שלא יהיה כאב נלווה.
 
5. נוכחות אחד ההורים מחויבת לפחות בשלב הראשון, כדי שהילד "יקבל כוח" מהם ולא הסברים. בנוסף כדי לאפשר את סמכותיות הרופא/ה המטפל/ת בחדר.
 
6. חרדה דנטלית של הילד
  • חשש בלתי מוגדר, לרוב מהבלתי נודע.
  • ידע שובר חרדה. על ההורה לקיים שיחה מקדימה בבית על ביקור במרפאת השיניים, אך ללא פירוט יתר ובלי לספר על מכשירים וכיו"ב.
  • רוב הילדים נחשפים לבדיקת רופא/ה כללית הרבה לפני ביקורם הראשון במרפאת שיניים. לכן, יש לציין שהאווירה דומה לזו שבמרפאה הכללית.
  • את שאר ה"חינוך" יבצעו הרופא והצוות.
  • חשוב שהאווירה תהיה אוהדת, שקטה ו"מכילה".

  • - יש הגורסים שבקבלה הראשונה של ילד חרד לטיפול צריך להימנע מלבישת חלוק רפואי.
 
7. תשומת לב לפרטים
הילד מחפש סימנים מפחידים בכל מה שסביבו ולכן יש להמנע :
  • א. מרעשים ללא הסבר מקדים.
  • ב. מסינוור של המנורה הדנטלית (יותר מאוחר ניתן לבקש עצימת עיניים אבל רק בשלב שלאחר השגת האמון).
  • ג. מבליל הוראות. יכולת הקשב של הילד במצב מלחיץ מחייבת הפרדת הדיבור אליו בין הרופא/ה הסייעת וההורה. אם כולם ידברו יחד הילד יאבד קשב! ודעתו תהא מוסחת. רצוי שהסייעת תאמר את שלה באופן מרגיע אבל רק אחרי שהרופא יסיים את דבריו (ושוב - במילים קצרות ובגובה העיניים). כנ"ל להורה מותר להתערב, אך רצוי שיקבל בקול את התרשמותו מהרופא/ה ומהצוות וייתן סמכות לרופא/ה לטפל בילד, בכל מה שהרופא רואה לנכון.
 
8. הקשבה
כאשר הילד מדבר חובה להקשיב לדבריו, אך מאידך – להגדיר גבולות. הדיבור יהיה רק לאחר הרמת אצבע.
  • הקשבה לילד מעניקה לו ביטחון.
 
9. הוראות כמו :
  • "פתח את הפה"
  • "הזז את הראש לימין/לשמאל"
  • "הרם את הראש"
  • "אל תזוז" וכו'
צריכות להיות תוך הפסקת פעילות ומתן הסבר.
 
10. דחיפות טיפולים
למעט בטיפול בחבלה / כאב משמעותי, עדיף להתחיל בטיפול מ"הקל אל הכבד".
 
11. הסבר על דחיינות ומעגל החרדה.
ככל שדוחים יותר עלול להתפתח כאב ונזק.
     
    12. הומור והתנהגות מעודדת
    • א. שימוש במילים מצחיקות – מובילות לחיוך/צחוק , שיפור האווירה והפחתת מתח וחרדה.
    • ב. שימוש ב"לייק" לציון התנהגות טובה.
    • ג. לנתח ולסכם יחד עם הילד את הישגי הטיפול והתחושות בסיום הפגישה.
    • ד. לחיצת ידיים "כף אל כף" עם הילד בסיום הפגישה, ולומר "להתראות" – עם ציון אגבי של מה מתוכנן בפגישה הבאה.
    • ה. פרסים – פרס יינתן לילד בסיום הטיפול ורק על התנהגות טובה וחיובית. לא כדרישה של הילד. יש ילדים בעלי חרדה שפגישה ראשונה איתם להשגת שת"פ ובדיקה בלבד. ניתן לתת פרס על בשת"פ. אין לתת פרס על התנהגות שלילית. מוטב ועדיף, שהילד יבחר פרס מתוך קופסת הפרסים ולהגביל בפרס 1, בכל פעם כאינטרס להגיע שוב.
       
      13. תנאים סביבתיים
      • א. שקט יחסי.
      • ב. מוסיקה מרגיעה.
      • ג. יחסים טובים בין רופא/ה לסייעת תוך חלוקת תפקידים מוגדרת.
      • ד. כבוד הדדי בין הרופא/ה להורה, שנכנס לחדר הטיפולים, עדיף שההיכרות ביניהם תתקיים מחוץ לחדר הטיפולים באווירה פחות "מאיימת".